שלום אנשים אהובים
ערב פסח קרב ובא ואנו רוצים לשתף אתכם בחלקים מתוך תקשור שקיבלנו מ'יודעי דבר' (קבוצת ישויות תבונה) דרך אוריה שילו , מורתנו היקרה, לקראת פסח שעבר. התקשור מסביר מה מסמלים סמלי החג וכמה רלוונטי הוא לימינו אנו.
חג הפסח
מלשון 'פה-שח' = מה אני מדבר, איזו מציאות אני יוצר בחיי.
בפסח זה הזמן לבקש בקשות של שמחה ואת כל שנרצה שיהיה בחיינו.
זהו אחד החגים החשובים של עם ישראל. הוא
מדבר על התיקונים, ועל התקן של הבריאה. עם ישראל יצא את מצריים כדי לקבל את עשרת
הדברות. אם הוא לא היה עובר את הדרך של המצרים, אם הוא לא היה בוחר לברוח מהם, אם
הוא לא היה בוחר לעבור תהליך הוא לא היה מגיע אל עשרת הדברות.
עשרת הדברות אלה
חוקים אשר נבראו, אשר מבהירים בפני האדם יותר לעומק איפה טוב ואיפה רע ואיפה
הבחירה.
כשאתה בן-חורין יש בידך ברירה לבחור
בין טוב לרע.
הסמל של להוציא מים מהסלע - מסמל את התקופה ההיא ואת עם ישראל שהיה
כ"כ עבה בקליפות שלו, שבשביל להוציא ממנו מים היו צריכים להכות אותו.
בסלע –
בסלע יש משמעות נסתרת – שא עינייך אל אלוהיך. איך שא עינייך אל אלוהיך? אתה צריך
לקחת את העיניים שלך למקום בלתי נתפש, לראות את אשר אינו נחווה בראיית חושי אדם,
שהלוא נאמר יודעי דבר אנו, שעל-כן בעוד עם ישראל חוצה את אשר הוא ים
הסוף הוא כאילו הגיע אל הסוף וממנו התחילה בריאתו. ונחשבים המה המים העומדים
מנגד זה מזה כשני תדרי מוח האדם אשר בחופשו – חופשיותו מאזן מהותו לכלל מהות אחת.
כשאתם רוצים להגיע לאיזון, כשאתם רוצים
לצאת ממצריים, בואו וניתן לכם תודעה-תובנה של תרגיל מרפא: בצד אחד אתם רושמים את
הצד השלילי של הדבר, בצד השני אתם רושמים את הצד החיובי של הדבר, ובאמצע את
התוצאה. משול הדבר לבריאה. רבים רבים מתנודדים המה מן הקצה אל הקצה, מן השעבוד אל
העבדות, מן העדנות אל האין-עדינות, ובעבור אשר נאמר יודעי דבר אנו, שהלוא בא האדם
לחצות את אשר הוא ים הסוף בא ונאסף אלי תודעתו כאומר: 'בורותי אשר בחרתי בתמימותי,
והביאה לי את תודעתי אשר הייתה והייתי כאומר תודה, ובאה בי תודעה חדשה ורחקתי מאשר
היתה בורותי, ונתתי בי שאלתי, והעלתה בי שאלתי תובנה חדשה והנה בחרתי, בחרתי בדרך
אשר אלך בא, ולא אדע טיבה ולא אדע סופה, ולא אדע תוצאותיה, אך יודע אני – באשר
בוחר אני לחשוב בעוצמת עצמאותי ואהיה כמצוות בראיי. שהלוא בזאת נאמר, אשר בראני
הביא בי שביל מהותי לחלץ, התפתחות זו מתנה, בורות זה אי ידיעה אשר יש בה תמימות
והיא יוצרת כניעה למצבים לא נעימים, לא טובים ואף רעים. אך משמתעורר האדם בתודעתו
להבין בורותו והופך בורא, שהלוא בזאת יציאת מצריים היא, ונשאלכם – מניין באתם? ומה
לא ידעתם? ומה יודעים אתם בעת זו? וכמה אחריות תיקחו על אשר בראתם בתודעה? שהלוא
בעבור אשר חצה עם ישראל את ים הסוף ונאסף אל כוחות השממה אשר בחולות אשר הפכו
אינסוף בתודעתם, שהלוא יודע האדם – באשר תובנתי התעוררה בי ולא אחזור אל סף
בורותי. יודעי דבר אומרים, אין מה לעשות, כשאתה כבר יודע משהו, אתה לא יכול
לעשות את עצמך שאתה לא יודע, יש בזה אסיפת
כוחות אלי מהות שבירה – אתה שובר את הכלים הפנימיים שלך. אם בן אדם כבר יודע שמשהו
מסויים עושה לו לא טוב והוא בוחר בכל זאת להיות במשהו המסוים הזה שעושה לו לא טוב,
וזה יכול להיות האישיות שלו, זה יכול להיות המעשים שלו, זה יכול להיות אנשים
מסוימים שנמצאים סביבו, כל דבר, נאמר יודעי דבר אנו, שהלוא בזאת בחר בבורות ויודע
ידיעה. יודעי דבר אומרים, זה קורה שאתם יודעים משהו ובכל זאת אתם בוחרים בבורות
שלכם, אתם מתעלמים ממה שאתם יודעים. יודעי דבר אומרים – זה שבירת כלים, זה גורם
למהפכות גדולות באדם, זה פוגע בגופו בנפשו ובנשמתו, ולא ידע לאן ימצא דרכו, ויחוש
אבוד כתוהו ובוהו אשר בטרם התפתחו הדברים כולם אבל היו – באי סידרם היו, ולמען
תודעת בריאה נעשו בהם סדרים.
סדר פסח
– בא ונותן מהותו - ליל סדר פסח.
ומהו בוקר? מלשון בקרה, מלשון בו-קורא,
ומהו ערב? מלשון ערבות ליום, שהלוא בא הערב כערב לאשר בחר הבוקר באחריותו, והנה
אשר תעשה תקצור. ובעבור אשר בא האדם בעמל וישב האדם ויספוג את אשר עמל, ויאמר
'תודה'. החיים זה פעימת בריאה, לרגע אחד אתה יושב ולרגע אחד אתה עושה, אתה לא יכול
רק לעשות או רק לא לעשות, רק לדבר או רק לשתוק, הדברים צריכים להיות כסידרם
וכתיקונם, ואז אתה הופך להיות בהרמוניה, אז אתה יוצר מציאות בחיים שלך. משמופרת
הרמוניה בא האדם לתהיות ובעבור אשר מתרחש בו בתודעתו ובגופו בא להעירו ולהעיר
תשומת ליבו למען ידע ויבין כי אשר עושה הוא – לא מתוך צידקת מהות בינתו. שהלוא יודע הוא כל
אבן פינה אשר פעם בבינה, בעבור אשר נאמר יודעי דבר אנו, לעולם חזרתו אינה.
נברככם בזאת יודעי דבר כאן שלומות .
יודעי דבר אומרים, אתם צריכים להבין, כל
דבר שכבר למדתם ואתם כבר יודעים אתם לא יכולים לחזור לדפוסי חשיבה הישנים שלכם, אתם
כבר התקדמתם, וכשאתם נכנסים חזרה למקום של מצריים, למרות שאתם כבר יודעים שאתם כבר
במקום אחר, וזה יכול להיות אפילו רגשי אשמה שהם כבר לא במקום, או מחשבות שאין להם
שום תפקיד כבר, הם לא מיישמים שום דבר בתהליך, היה להם תפקיד קודם אבל עכשיו כבר
אין להם כי עכשיו כבר הבינה נמצאת, אז מתחוללת אנדרלמוסיה פנימית.
יציאת מצריים –
לצאת מהמקום הקבוע שלנו.
יודעי דבר אומרים, מה זה אדמה? זה כמו אדם – תעלומה למראית עין. אם אתם תחפרו
עמוק בתוך האדמה, לאיפה תגיעו? לאיכות שונה ומסתורית אשר בוץ בה וריחות לרוב
בחושיכם תחושו, זאת אומרת ככול שאתה חופר באדמה אתה מגיע למקומות שיש בהם בוץ וריח
אפל ועבש, שהלוא בזאת – זהו מקור אנרגיה רב אשר ממנו באה תועלת לאשר היא צמחיה.
הצמחיה לא צומחת מפני שפני השטח הם יפים ונקיים , הצמחיה צומחת בגלל האופל שמזין
אותה. כל המקום הזה הופך להיות מזון, מזון חזק שיש לו מינרלים ויש לו אנרגיות
ותוסס עד מאד בהוויתו, שהלוא בזאת מורכבותו רבה. בעבור אשר בא האדם לחוש מהותו
חייב לפגוש רבדיו – אם אתה רוצה להכיר את עצמך, אתה לא יכול לבוא ולהגיד 'אני
בסדר, אני מהמם, אני יפה' שהלוא יופי רב נראה באשר הוא אורותיכם מאשר בא האדם
ונותן תדר אור בפנימיותו. יודעי דבר אומרים: כשאתם מסתכלים במראה הימים שאתם הכי
חושבים שאתם יפים, שאתם אוהבים את עצמכם הכי הכי זה ימים שהפנימיות שלכם מצוחצחת
ונקייה בהוויתה, בימים שאתם מבפנים כ"כ יפים, זה לא החיצוניות, אתם יכולים
לשים את הריסים הכי גדולים, את היופי הכי גדול בחוץ ולא תרגישו יפים כשתסתכלו
במראה. מתי אתם מרגישים? בבחירות המדויקות שלכם, כשאתם אומרים לעצמכם 'הפעם
דייקתי, הפעם הקשבתי לאני הפנימי שלי', שמה אתם יודעים מהו הכוח האמיתי של היופי,
ויופי לעולם קשור באופי, שהלוא יופי של אמת אורות חזקים לו. יופי
יש לו בהגדרה הרוחנית אור מטושטש, יופי זה משהו שלפעמים הוא בלתי נתפש, אתה
לא מצליח לתפוס אותו את היופי, אך בעבור אשר בא בחן חנינה רב שהלוא למהדרין - אבל
כשהאופי נכנס לתוך היופי אז זה יופי עם עוצמה, אז הבנאדם יגיד 'אהלן, שלום, הגעתי,
אני פה, יש לי מה להגיד, יש לי תוכן, יש לי חן, יש לי און' שהלוא בזאת נאמר יודעי
דבר אנו, אשר למראית עין מטשטש מהותו וחש בו אין אופי פנימיותו.
כשאדם נמצא עדיין במקום של אפלה, שגורמת לו
להרגיש חזק וחשוב, לא מתוך אמת, זה מתוך מניפולציות וחסכים וכאבים וסבל, כלומר-
'ריכוז עצמי'.
תבינו, הבדל דק הוא המתרה בפני אדם שלום
או מאבק. אנשים יכולים לדבר ביניהם על הדברים הקשים ביותר בדו-שיח נעים ואנשים
יכולים לדבר על דברים טריוויאלים ופשוטים ולהפוך את זה למאבק אימים. ההבדל הדק של
מי זה האדם, איזה מקום הוא נותן לעצמו, מה הפנימיות שלו ומה החיצוניות שלו, ואיך
פעימת הבריאה שבו מואצת בתוכו שהלוא בזאת תדר תדרי תדרים חיים. זה מה שהופך את
החיים. מלא מלא חוטים, מלא מלא אנרגיות, שהופכות את המשמעות של המילה 'חיים'
למשהו, למשמעות, אתה חי, אתה מתקיים, למה? מה אתה מביא איתך בשביל עצמך? מה אתה מביא בשביל העולם? למה אתה רוצה להיות
כאן? מה הקיום שלך נותן לך? אתה קורבן? אתה מורה? אתה מדריך? אתה משה המושך את
עצמו מהחושך ומהאופל של הבורות? מי אתה? מה הערות שלך? ומה המקומות שאתה באפלה בהם
ונותנים בך חשכם? האופל יש בו הרבה הרבה הרבה עומק וכ"כ קל להיות בחושך, זה
הסוואה, הפנימיות שלך לא צריכה לבוא לידי ביטוי, ושוב – זה יופי מטושטש אשר אין בו
אמת אמת אופי.
והגדת
כאגדה את אשר המה היו בני ישראל במצריים לבנך, מלשון - לבן בתוכך את אשר
אומר אתה ומעביר לדורות הבאים.
והגדת –
מלשון לאסוף את המסקנות ואת התובנות ולאגד אותן באון, בכוח של תובנה. לבנה אשר
נובעת מאבן הפינה, למען יהיו הדורות הבאים מלאים באור אשר בינה הוא. לעולם תקשיבו
לילדכם, נאמר יודעי דבר אנו, ואל תקשו מוצא פיהם ! כשהילד שלכם בא אליכם ואומר לכם
משהו – אל תקשו עליו, גם אם אתם רואים שהוא הולך ליפול לשבי מצריים. תנו בו
הקשבתכם, היו קשובים ותנו לו היתר למהותו למען יהיה. אמרו לו: 'חשוב אתה, אהוב
אתה, יקר אתה. תודה על מילותיך אשר בחרת לתת לי – הוריך, שהלוא מורה אני בעבורך
לדרכך, כך בחרת בי ואהיה לי אותי אותך, שהלוא אתה הוא תמצית מהותי ותיתן בי דעתי. בשבילך נולדתי והינך מתקיים בתודעתי לדורי דורות ואהיה בעבורך, נאמר יודעי דבר אנו,
למען תהיה אתה. ואיני קורבן ואתה אינך מקריב אלא מקורבים אנחנו בקרבת בריאה של אמת
הפועמת מהותה אהבה'. היו לאשר המה ילדיכם
מורים גדולים, תנו בהם דעותיכם אך אל תחצבו בם, תנו בהם דוגמתכם לאשר עושים אתם
עבודה קשה לצאת מהמצריים שלכם, למען יהיו מסוגלים להביא מהותם ליציאת מצריים, אשר
בעיתה תגיע, שלהם.
נברככם בזאת, יודע דבר כאן, שלומות.
נסיים בתרגיל:
מאד טוב לעשות תרגיל, יודעי דבר אומרים,
לרשום: טוב, לרשום: רע, לרשום: בחירה. אפילו את הילדים שלכם תלמדו ויצאו את
מצריים. הילד רב עם האח שלו או עם האחות שלו, לרשום: מה רע? מה טוב? מה אתה בוחר?
מה הבחירה שלך בין הטוב והרע? הטוב זה לעשות שלום עם אחותך ולוותר על עצמך, הרע זה
לא לדבר איתה ולהיות ברוגז ולהרגיש נורא רע בבית שלך, ומה הבחירה שלך? להיות בשקט
שעה ואז לבוא אליה ולהגיד לה בואי נדבר על זה? מה הבחירה שלך? בין הטוב והרע? זה
חלק כל כך חשוב בתוך תהליך יציאת מצריים – עשרת הדברות, מתוך תהליך גן העדן.
מי יתן ותצליחו לצאת מהמצרים שלכם, מהקשיים אל המדבר - הלא ידוע,
ותגיעו בסופו של דבר לארץ זבת חלב ודבש.
מקווים שנהניתם. אתם מוזמנים לשתף, לשאול שאלות.
מאחלים לכולכם חג שמח, ער ומשחרר, שתהיו בני חורין ותבחרו בחירות של אמת בחייכם.
אוהבים, רחלה ואביב.





